שם
ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו וגו'. ויש לדקדק במה שאמר ידיהם רגליהם דהוה ליה למימר ידים להם רגלים להם כי היכי דנקט פה להם. עינים להם. אזנים להם. אף להם. ומדוע דוקא באלו השנים לא אמר תיבת להם. הלא דבר הוא. ויש לפרש על פי מה דקיימא לן דמשברי עבודה זרה שרי להנות אבל מצא תבנית יד או רגל אסור מפני שכיוצא בהם נעבד. והשתא יובן דבכל שאר אברים דהיינו עינים אזנים נאמר תיבת להם דצריך שיהא האבר מחובר לעבודה זרה אבל אם אינו מחובר לא מקרי עבודה זרה. אמנם ביד ורגל לא כתיב להם לרמוז דיד ורגל אף כשהם נפרדים אסורים ומקרי עבודה זרה. משום הכי לא הוצרך לומר תיבת להם דהם בפני עצמם נחשבים לעבודה זרה:
ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו וגו'. ויש לדקדק במה שאמר ידיהם רגליהם דהוה ליה למימר ידים להם רגלים להם כי היכי דנקט פה להם. עינים להם. אזנים להם. אף להם. ומדוע דוקא באלו השנים לא אמר תיבת להם. הלא דבר הוא. ויש לפרש על פי מה דקיימא לן דמשברי עבודה זרה שרי להנות אבל מצא תבנית יד או רגל אסור מפני שכיוצא בהם נעבד. והשתא יובן דבכל שאר אברים דהיינו עינים אזנים נאמר תיבת להם דצריך שיהא האבר מחובר לעבודה זרה אבל אם אינו מחובר לא מקרי עבודה זרה. אמנם ביד ורגל לא כתיב להם לרמוז דיד ורגל אף כשהם נפרדים אסורים ומקרי עבודה זרה. משום הכי לא הוצרך לומר תיבת להם דהם בפני עצמם נחשבים לעבודה זרה: