במדרש רבה. ויאמר יעקב אל עשו השבעה לי וגו'. מה ראה יעקב שמסר נפשו על הבכורה. ומתרץ אמר יעקב רשע זה עומד ומקריב על גבי המזבח וכו' עכ"ל. ויש לדקדק וכי איזה סכנת נפשות היה לו ליעקב בשעת קניית הבכורה שהקשה המדרש שמסר נפשו. ועוד קשה דהוה ליה לבעל המדרש להקשות קושיא זו תיכף על הפסוק מכרה לי. ויש לתרץ על פי מה דאיתא בגמרא במסכת שבועות דעל כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו לבד ועל שבועת שוא נפרעין ממנו וממשפחתו לפי שמחפין עליו. לפי זה יובן דדוקא כאן הקשה המדרש מה ראה יעקב למסור נפשו על הבכורה דאמר לעשו השבעה לי ואם עשו יעבור על השבועה יהא נפרעין גם ממשפחתו אם כן היה יעקב גם כן בסכנת נפשות. לזה מתרץ המדרש במתק לשונו אמר יעקב רשע הזה עומד ומקריב וכו' וכיון דהיה קורא אותו רשע נמצא דלא היה מחפה עליו והיה בטוח שלא יענש אם כן לא מסר נפשו כלום:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6