בפסוק הקול קול יעקב והידים ידי עשו ודרשו חכמינו ז"ל בזמן שקולו של יעקב מצוי וכו' אין הידים וכו'. וקשה היכן רמיזא זאת בקרא דילמא לעולם הקול קול יעקב והידים ידי עשו. ויש לפרש דהכי קאמר בזמן שעושין רצונו של מקום הקול קול יעקב וגם הידים. דוהידים נמשך למעלה. ובזמן שאין קולו של יעקב אז נשארו והידים לעשו חס ושלום. ויש לפרש גם כן דזה כוונת הגמרא והיה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל וגו' וכי ידיו של משה עושין מלחמה אלא בזמן שמכוונים לבם וכו' דהיינו כשמשה היה יכול לקרות והידים למעלה כשעשו רצונו של מקום לכך וגבר ישראל. וכאשר הניח את ידו דהיינו שנקרא והידים למטה אז וגבר עמלק חס ושלום:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6