בפסוק ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר וגו'. ויש לדקדק מה הלשון ויען. ומפני מה לקמן בפסוק ל"א לא אמר רק הנה נא הואלתי וגו' ולא אמר ואנכי עפר ואפר. ויש לפרש דידוע מה שאמרו חכמינו ז"ל שלא יאמר אדם לה' קרבן אלא קרבן לה' דדילמא ימות ונמצא שהוציא שם שמים לבטלה. והנה כאן באברהם כשבאו אצלו המלאכים כתיב ויאמר אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' ואיתא במסכת שבועות והובא ברש"י כאן דלחד מאן דאמר הוא שם קודש שאמר להקב"ה להמתין עד שירוץ. אם כן קשה איך הקדים אברהם השם בלי שום דיבור מקודם. וצריך לומר דהנה איתא במסכת חגיגה דמי שהוא עניו ומעביר על מדותיו מוסיפים לו ימים ושנים. אם כן יש לומר דהא אברהם היה עניו ביותר נמצא שלא היה לו לידאג כל כך לשמא ימות דהא מאריכין לו ימיו ושנותיו משום הכי היה מותר לו להזכיר השם מתחילה. ואפשר לומר גם כן דזה הוא כוונת הפסוק במה אקדם לה'. אם הוא במה כלומר מה אני שהוא עניו מותר לו להקדים השם. והנה כאן פירוש של הואלתי היינו התחיל אם כן יש לומר דזה הוא הפירוש ויען אברהם שהיה מתרץ את עצמו ויאמר הנה נא הואלתי שהתחלתי לדבר השם וקשה הא אסור על זה אמר ואנכי עפר ואפר משום הכי מותר כנזכר לעיל אם כן אותו זכות יעמוד לי עכשיו שתקבל תחינתי:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6