במדרש ובזה"ק על הפסוק ליל שמורים לה' מכאן שאותה הלילה הוי נהיר להון כמו בתקופת תמוז. ותמוה היאך מרומז זאת בקרא. ויש לפרש על פי מה דאיתא במדרש בראשית על הפסוק ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה. מפני מה כתיב אצל יום אלהים וגבי לילה כתיב סתם ולחושך קרא לילה ולא כתיב אלהים. ומתרץ המדרש דלילה הוא רע ודינים שריא ביה לכן לא כתיב גביה אלהים דאין הקב"ה משתף שמו על הרעה. ובזה יובן המדרש הנזכר לעיל שהתחלנו בו דכאן כתיב ליל שמורים הוא לה' וקשה היאך השתתף שמו של הקב"ה אצל לילה. משום הכי מתרץ המדרש דאותה הלילה היתה נהורא כמו יממא משום הכי כתיב גביה ה'. ובזה מדויק הפסוק ליל שמורים דהיינו אותה הלילה הוא לה' דבאותה לילה יכולין להשתתף שמו של הקב"ה:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 64
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
או יאמר הטעם דהיה צריך להיות נהיר כמו יממא. משום דפרעה היה לו קניית הגוף בישראל. והנה עכשיו בשעת יציאתם ממצרים הוצרך לשחרר אותם ולחזור ולהקנותם להקב"ה. וזה צריך קנין וקיימא לן דאין קנין בלילה. לכן הוצרך אותה לילה להיות מאירה כיום. וכדאיתא בפוסקים דאף בלילה יש קנין כשמדליקים נרות דהוי כעין יממא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6