בפסוק ויאמר משה אל ה' הן לא יאמינו לי (בני ישראל) ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה' ויאמר אליו מה זה בידך ויאמר מטה וגו'. בפסוקים הללו רבו הדקדוקים. ויש לפרש על פי מה דאתא במדרש אז יבדיל משה שלש ערים מאן דאכיל קידרא ידע טעמא דתבשילא שנתיירא משה שאליו יגיע הדבר מחמת הריגת המצרי. אמר לו הקב"ה פטור אתה וכו' עיין שם. והנה בגמרא איכא פלוגתא רבי מאיר ורבי יהודה אם רוצח חוזר לשירות אביו רבי מאיר סובר חוזר דילפינן גזירה שוה שב שב מעבד עברי. ורבי יהודה סובר דאינו חוזר דעבד עברי גופיה אינו חוזר וכו'. והנה איתא במדרש דהמטה שהיה ביד משה הוא המטה שהיה משמש בו אדם הראשון ואברהם וכן יעקב ועמרם שכן דרך המלכים וכו'. אם כן לזה אמר הכתוב הן (בני ישראל) לא יאמינו לי כי יאמרו לא נראה אליך ה' והוכחתם יהיה באשר הרגת את המצרי ודין רוצח שאינו חוזר לשירות אבותיו. לזה השיב לו הקב"ה ויאמר מזה בידך ויאמר מטה. רצה לומר מזה שבידך מוכח שחזרת לשירות אבותיך שהמטה הזה דרך כל המלכים שהשתמשו בו כל אבותיך המלכים אם כן אין לך להתיירא:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 55
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6