חנוכת התורה · סימן 109

ברש"י בפסוק ויאמר משה לאהרן הוא אשר דיבר ה' בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידום אהרן. פירש"י היכן דיבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי אל תקרא בכבודי אלא במכובדי אמר לו משה לאהרן אהרן יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך עד כאן לשונו. ויש לפרש כי בהפסוק כי מפני הרעה נאסף הצדיק אין הכרע אי הפירוש שנאסף בעון הדור או שלא יסתכל ברעה המאורע להם. והנה ממקומו הוא מוכרע אם נשארו עוד צדיקים בחיים אזי נדחה הפירוש שלא יראה ברעה המאורע ובהכרח צריכים לומר דהפירוש הוא שנאסף לכפר על עון הדור. ויש לומר נמי דזה הוא הפירוש חבל על דאבדון ולא משתכחין רצה לומר חבל על דאבדון הרבה צדיקים ולא משתכחין וכיון דלא משתכחין עוד צדיקים בחיים כמותן אם כן על כרחך הטעם הוא שלא לראות הרע משום הכי חבל. אבל אי משתכחין כוותי' אם כן מוכח דהטעם הוא לכפר על עון הדור. לפי זה יתבארו דברי רש"י ז"ל הנזכר לעיל דכך אמר משה סבור הייתי או בי או בך דהייתי סבור הפירוש כי מפני הרעה נאסף הצדיק כדי שיגין על הדור ואם כן בחד מינייהו סגי. אבל עכשיו ששניהם מתו אם כן על כרחך הפירוש כדי שלא יראה ברעה ואם כן כל הצדיקים שבאותו דור היו צריכים חס ושלום למות. אם כן השתא דחזינן דלא מתו אלא הם על כרחך נשמע מזה שהם גדולים ממני וממך שהם היו צדיקים ביותר: