במסכת חולין דף ע"ח תנו רבנן מנין לאותו ואת בנו שנוהג במוקדשים וכו' כתיב ושור וא"ו מוסיף על הענין ראשון. וכתבו התוספות ד"ה מנין וכו' ואם תאמר ואמאי סלקא דעתיה דלא איירי קרא בקדשים הא סתמא כתיב וכו' ואין לומר דאצטריך שאם צריך לפסח ואין לו אלא אותו שנשחט אמו בו ביום ואשמעינן דלא אתי עשה דפסח ודוחה הלאו דאותו ואת בנו וכו' עד כאן. וקשה היאך עולה על הדעת לומר כן הא איתא לקמן דף פ"ב מדכתב לא תשחטו בלשון רבים ללמד דאף בנו ואותו לא תשחטו עד כאן. והנה אם איתא כהנזכר לעיל לא לכתוב ריבוי דתשחטו לשון רבים ללמד דאף בנו ואותו חייב טפי הוה ליה למיכתב בתורה בנו ואותו לא תשחט. ואז על כרחך בלא רבוי מוכח דלאו דוקא בנו ואותו דהוא הדין אותו ובנו לא תשחט דאין לומר דוקא בנו ואותו אם כן קשה לא לכתוב הסמיכות דוא"ו יתירה ללמד שאם שחט בנו בראשון ואין לו אלא אמו לבד לפסח דאין דוחה העשה דפסח דהא זה פשיטא הוא דהא הפסח אין בא אלא מן הזכרים. ועוד דהא פסח בן שנה הוא ובתוך שנה אינה יולדת כדאיתא בפרק הלוקח בהמה משנה א'. אלא על כרחך דבנו ואותו לאו דוקא ועל כרחך דהקרא לא מיירי מפסח כלל:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 218
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6