קריאה במקור

חנוכת התורה · סימן 165

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
פרשת וזאת הברכה
בפסוק תורה צוה לנו משה מורשה וגו'. יש לפרש על פי מה שאמרו חכמינו ז"ל אלמלא שמעו ישראל התורה מפי הקב"ה בעצמו לא היו משכחין שכשם שהוא קיים לעולם וכו' ומחמת ששמעו מפי משה משתכחת. והנה איתא בירושלמי בפרק יש נוחלין אמר רבי הושעיה כל מקום שנאמר מורשה לשון דיהא הוא. פירוש פגם וחסרון. ופריך והכתיב מורשה קהלת יעקב ומשני לית דיהא סגי מינה דבתר דלעי משכח. פירוש שגם כאן יתפרש מורשה לשון פגם וחסרון כי אין לך חסרון גדול מזה שאחר שיגע הרבה משכח לימודו עד כאן עיין שם. וזה הוא הפירוש בקרא תורה צוה לנו משה ולא שמענו מפי הקב"ה בעצמו משום הכי מורשה נשתכחת:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6