יהושע (סימן ה)
איתא בילקוט רמז ז' וזה לשונו כשאמר המלאך ליהושע של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא וגו'. אמר לו המלאך לא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן ועכשיו וישבות המן ולכך של נעלך להתאבל על התורה עד כאן לשונו. והנה כל העובר ישתומם על דברי המדרש הללו הלא בפסוק כתוב טעם אחר כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא אבל לא מטעם אבילות. ויש לפרש דהנה אתא שם גם כן בילקוט דאותו היום שנגלה המלאך ליהושע היה בשבת וזה מוכח גם כן בפסוקים דוק ותשכח. והנה קיימא לן דאבילות בפרהסיא אינו נוהג בשבת. ואם כן כיון שאמר המלאך ליהושע שצריך להתאבל על התורה קשה איך עשה יהושע ושלף נעלו הא זה מקרי אבילות בפרהסיא. לזה אמר הכתוב טעם אחר כי המקום קודש הוא אם כן תוכל לומר בפני העולם תירוץ אבל באמת היה הטעם משום אבילות. ולכך דרש המדרש ילקוט הטעם משום אבילות התורה:
איתא בילקוט רמז ז' וזה לשונו כשאמר המלאך ליהושע של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא וגו'. אמר לו המלאך לא ניתנה התורה אלא לאוכלי המן ועכשיו וישבות המן ולכך של נעלך להתאבל על התורה עד כאן לשונו. והנה כל העובר ישתומם על דברי המדרש הללו הלא בפסוק כתוב טעם אחר כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא אבל לא מטעם אבילות. ויש לפרש דהנה אתא שם גם כן בילקוט דאותו היום שנגלה המלאך ליהושע היה בשבת וזה מוכח גם כן בפסוקים דוק ותשכח. והנה קיימא לן דאבילות בפרהסיא אינו נוהג בשבת. ואם כן כיון שאמר המלאך ליהושע שצריך להתאבל על התורה קשה איך עשה יהושע ושלף נעלו הא זה מקרי אבילות בפרהסיא. לזה אמר הכתוב טעם אחר כי המקום קודש הוא אם כן תוכל לומר בפני העולם תירוץ אבל באמת היה הטעם משום אבילות. ולכך דרש המדרש ילקוט הטעם משום אבילות התורה: