במדרש רבה ותשב משדי מואב וגו' שמעה מרוכלים המחזירים בעיירות כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם. ויש לדקדק מפני מה דוקא מרוכלים. ויש לומר דהנה איתא בגמרא דאנשי עיר זו יכולים למחות באנשי עיר אחרת שלא יביאו סחורות למקומם. חוץ ברוכלים המוכרים שמנים וקישוטי נשים אין יכולים למחות. והנה איתא דבשנת רעבון אסור לשמש. נמצא דבשני רעבון מותר למחות גם ברוכלים. וזה הוא כוונת המדרש שמעה מרוכלים המחזירים בעיירות דידעה זאת מחמת הרוכלים שמחזירים בעיירות ואין מוחה להם שמע מינה שנפסק הרעבון:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 172
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6