ברש"י על הפסוק גמלים מיניקות ובניהם שלשים: פירש רש"י ומדרש אגדה ובניהם בנאיהם זכר כנגד נקיבה וכו'. יש לומר דהכוונה כך הוא על פי מה דקיימא לן במסכת בבא בתרא דף ע"ח ע"ב דהאומר לחבירו פרה מניקה אני מוכר לך לא מכר את ולדה והא דאמר מניקה לחלבה היא דחזיא ליה. אבל האומר לחבירו חמורה מניקה אני מוכר לך מכר גם את הוולד דהא חלבה לא חזיא אם כן על כרחך הא דאמר מניקה למכור את ולדה נתכוין עיין שם. והנה כאן כתיב גמלים מיניקות ובניהם והיה קשה להמדרש למה צריך להזכיר ובניהם הא ממילא נשמע מדאמר גמלים מיניקות אם כן על כרחך הולדים גם כן בכלל כנזכר לעיל. משום הכי דרש ובניהם בנאיהם:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6