בחושן משפט סימן ע"ה אם נתחייב במקצת מתוך שאינו נאמן לא מקרי הודאה במקצת וכו'. דע שהוא תשובת הרשב"א ז"ל ומביאו בית יוסף בסימן זה ובסימן ע"ט. ובסוף התשובה כתב וז"ל לעיקר הדין שאתה שואל יש לחקור שבועת מודה במקצת אם היא דוקא במודה ממש וכו' ומסתברא דוקא במודה ממש ובדרבי חייא קמייתא אינו מתחייב אלא מתוך טענתו דאם אמר לויתי ופרעתי לא מתחייב ואפילו הכי דוקא בעדים עד כאן לשונו. אם כן מוכח דהרשב"א מפרש דברי ר' חייא דאמר מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים שיש לו בידו חמשים חייב שבועה דאורייתא איירי בסתם דאי מעידין שלא זזה ידם מתוך ידו היאך כתב הרשב"א ובדברי ר' חייא קמייתא דאלו אמר לויתי ופרעתי לא היה מתחייב הא פשיטא דחייב. אלא על כרחך הבין דברי ר' חייא כפשטן דאין מעידים אלא שהלוהו והמלוה את חבירו בעדים אין צריך לפרעו בעדים. ומכאן יש להשיג על הסמ"ע בסימן פ"ז ס"ק י"ד שמביא זאת התשובה וכתב והא דר' חייא איירי דאמרי העדים שלא זזה ידם מתוך ידו ועדיין חייב לו עד כאן לשונו. ולא דק:
קריאה במקור
חנוכת התורה · סימן 215
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091549/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 54023fdd6f7d0ca84d11a441a241e4f2e2a563745621d873916a1ca00e3d12a6