וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל־נָא אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי קַח־נָא אֶת־בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי־חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ־לִי־כֹל:
קריאה במקור
פני דוד · בראשית · וישלח · פירוש 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפשר בהקדי' מה שראיתי במכתב להרב מהר"א נחום זלה"ה שחקר דקי"ל אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וא"כ מה יצדק אנוש להקדיש ולעשו' צדקה והכל נכסי גבוה כי לה' הארץ ומלואה ותירץ במ"ש ר' לוי כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה וא"כ אחר שמברך או מודה להקב"ה קנה אותו הדבר והרי הוא שלו ויכול להקדישו עכ"ד ובזה שמעתי שפירש אחד המיוחד מאוהבינו לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו ה' והוא מבואר. גם ידוע חקירת המפרשים דאיך אנו נהנים מהעול' הזה כי יעקב ועשו חלקו והעה"ז לעשו. והתירוץ הוא כי לה' הארץ ומלואה וע"י הברכות קנו ישראל וא"כ אין לעשו דין ודברי' כי קנינו בברכה. וז"ש ולקחת מנחתי מידי ולא תימא מה שקנה עבד קנה רבו והעה"ז שלך. לז"א כי על כן ראיתי פניך כראו' פני אלהי"ם הלא תראה שאדם מקריב או עושה צדקה לחזות בנועם ה' ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו אלא מוכרח שהטע' שקנאו על ידי הברכה ונעשה שלו ומאחר שכן אל תתן פיך לחטוא שאני מעלתי בעה"ז שהוא שלך וחלקנו העולמות כי גם לי גם לך אינו אלא לה' ואני ברכתי וזכיתי וזהו שרמז קח נא את ברכתי אפיקיה בהאי לישנא לרמוז ענין הברכה כי קנה הכל ע"י הברכה ואין לעשו כלום כי חנני אלהים וכי יש לי כל שהטעמני בעה"ז מעין העה"ב וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה פ"ק דבתרא וסתום פיך מלערער שהכל של הקב"ה וחנני אלהי"ם ע"י הברכה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Penei David -- Torat Emet
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01917.html
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 86f5a184fd773e1baefd1c88d9724877a80fbfa9c3f7abe40eb61bfa1573ee36