פני דוד · בראשית · בראשית · פירוש 2

בראשית בתרגום ירושלמי בחוכמא ברא ה'. ודבריו פשוטים על פי הזהר הקדש דראשית הוא חכמה כדכתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב בחכמה יסד ארץ בחכמה יסד ברתא וזהו צירוף בראשית בית ראש בית רמז למלכות ראש לחכמה דבאבא יסד ברתא:

ואפשר לרמוז דסוף התורה לעיני כל ישראל נמצא מסיי' למד ובית של בראשית הם ל"ב וראשי' חכמה רמז לב נתיבות חכמה:

אי נמי אפשר במשז"ל והביאו זרע ברך ח"ג בסדר זה שדוד הע"ה היה סובר שהחכמה בראש ולזה פתח ספר תהלות באלף ושלמה הע"ה נחלק עליו שהחכמה בלב ולכן פתח ס' משלי במם לרמוז שהחכמה בלב כמו שהמ"ם היא באמצע אותיות וז"ש דהע"ה בני אם חכם לבך שאם העיקר כמותך דהחכמה בלב וזהו חכ"ם לב"ך אף שהוא נגד סברתי ישמח לבי שכשהבן נוצח לאב ישמח כמו שאמר נצחוני בנ"י נצחוני זהת"ד הרב זרע ברך ח"ג עיין שם באורך:

ואפשר לרמוז כי פתח דהע"ה התהלים באשרי שהוא אותיות ראשי שהחכמה בראש. אם כן ראש י' דויד הוא רמז למחשבה כמו שאמר רש"י פ' בשלח יוד על שם המחשבה והיא חכמה יו"ד של שם המיוחד. ולפי סברת שלמה שהחכמה בלב לכך התחילה התורה בית וסיימה ל שהוא לב. והנשאר מתיבת בראשית הרומז לחכמה וזהו לב ראשית שהחכמה בלב:

אי נמי בראשית צירוף אשרי בת שם רמז על הנשמה שהאדם נברא מהשמים והארץ ומכל העולמות ועל ידי התורה והמצות מקשר העולמות וממשיך השפע לכלם. ובזה יתורץ חקירת הראשונים דהנשמה קודם בואה לעה"ז מלחם אביה תאכל ונהנית מקדשי שמי' ואמאי נבראה בגוף ובאה להעול' הזה שהוא מסוכן מאד ותא חזי בארבע מצינו שמתו בעטיו של נחש דוקא ד' וכתיב אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומרן ז"ל תי' לחקירה זו דמאן דאכיל דיליה וכו' והמגיד קלס תירוצו כמו שאמר בס' מגיד משרים ע"ש והמפרשים נשתמשו הרבה בזה כידוע. אמנם ע"פ האמור ניחא דע"י ביאת הנשמה בעוה"ז מתקשרים העולמות שמתחברים נר"ן וד' יסודות ועי"ז מקשר כל העולמות וממשיך השפע לכלם. וכמו שביאר מז"ה הבאתי דבריו בס' הקטן ראש דוד פ' משפטים ע"ש ומבואר דלא סגי כי אם בבריאת האדם בעה"ז והנה הסבא קדישא דורש וכי ימכור איש את בתו על הנשמה. וזה רמז אשרי בת כלומר לא יקשה על בריאת האדם כאמור כי אשרי בת אשרי הנשמה שבאה לעה"ז כי ברא אלהים את האדם כי על ידו מקשר את השמים ואת הארץ ובא שפע לכלם וקשר כל העולמות ודוק הטב:

א"נ ירמוז ונקדים מ"ש הרב זרע ברך ח"ג בסדר היום דף ב' ע"ד דרבותינו זכרונם לברכה כינו לת"ח בת כי אמרו דהתורה מגנא ומצלא מהחטא ומיצה"ר ואמרו דכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו והת"ח הוא מסוכן לחטוא יותר ופירשו המפרשים דאם הת"ח יושב באהל של תורה תמיד ואינו יוצא כי אם קור' ושונה זה הת"ח נשמר מהחטא אך אם מקיים יפה ת"ת עם דרך ארץ ויעסוק במשא ומתן ואז היצה"ר מתגרה בו ומסוכן יותר לחטוא ולכך מדמה הת"ח לבת שיושבת תמיד פנימה ע"ש באורך ולכן התורה פתחה בראשית שהוא צירוף אשרי בת כלומר שהתורה צריכה שיהיה הת"ח כמו בת שלא יצא אנה ואנה ובזה ניצול מהחטא וזה רמז אשרי בת אשרי המשים עצמו כבת שיהיה פנימה יושב אהל. ובזה יתבאר אצלי מ"ש ביומא דף ע"א אליכם אישים אקרא א"ר ברכיה אלו ת"ח שיושבים ודומים כנשים ועושים גבורה כאנשים ולכאורה צריך טעם שמדמה הת"ח לנשי' ורש"י פי' שם תשושי כח כנשים. אמנם ע"פ האמור אפשר דמדמה אותם לנשים שהם כמו הנשי' דכתי' בהו כל כבודה בת מלך פנימה ועוסקי' בתורה או מתגברים על יצרם כאנשי' שאין היצה"ר יכול להם ודוק: