הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת־כָּל־דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם:
קריאה במקור
פני דוד · במדבר · בהעלותך · פירוש 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הצאן ובקר ישחט להם וכו'. ודאי יודע היה משה רבינו שיש כח ביד הקב"ה להספיק אלא ה"ק אתה אסרת להם בשר תאוה כי אם על ידי הקרבה ואין כאן אלא ג' כהנים אהרן ובניו וא"כ המורם יבא לידי נותר שלא יספיקו לאכול הכל. אם את כל דגי הים בניחותא ומצא להם דאין צריכים שחיטה. ויאמר היד ה' תקצר שאתן בשר ולא יצטרך הקרבה וזהי השליו שאין מביאין ממנו קרבן. פי' התורה מרבותינו בעלי התוס' (כתב יד) ושוב ראיתי שכ"כ בס' פענח רזא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Penei David -- Torat Emet
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01917.html
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 86f5a184fd773e1baefd1c88d9724877a80fbfa9c3f7abe40eb61bfa1573ee36