לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יְהוָה: עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת־בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם־לְקַלְלֶךָּ וְלֹא־אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל־בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת־הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:
קריאה במקור
פני דוד · דברים · כי תצא · פירוש 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לֹא-תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, וְטֹבָתָם, כָּל-יָמֶיךָ, לְעוֹלָם.
יש לדקדק דהול"ל לא יבא עמוני וכו' לא תדרוש שלומם וכו' על דבר אשר לא קדמו וכו' ואמאי הפסיק בין האזהרות הטעם. ואפשר במ"ש רבי' אליעזר ממיץ הביאו מרן כ"מ פ"ו דמלכים דתשלומי שלום מותר. ומרן תמה עליו מהמדרש שאומר להפך ריש פ' פנחס כמו שאמר ה' דת ודין (ובכ"מ יש חסרון הניכר). והשתא אפשר שבא הכתוב ללמדנו כדעת רבותינו זכרונם לברכה ולאפוקי מהר"א ממיץ ולכן איחר הכתוב לא תדרוש להסמיכו לפ' ויהפוך ה' אלהיך את הקללה לברכה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה דכל ברכות בלעם נהפכו לקללות חוץ מאחת ונמצא שאף שנראה לעין שהוא מברך אינו אלא מקלל וכן אם עשה חסד אינו אמת ותהי להפך. ולכן לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם וזהו לעולם בין אם הוא דריש' ש' או תשלומי שלום חדל נא מהם והטעם כאשר מצינו דבלעם היה מברך והוא מקלל כן השלום שעשה הוא בתחילה אינו שלום ואדרבא הוא נזק לכל. לכן לא תדרוש שלומם וטובתם לעולם אף תשלומי שלום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Penei David -- Torat Emet
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01917.html
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 86f5a184fd773e1baefd1c88d9724877a80fbfa9c3f7abe40eb61bfa1573ee36