פני דוד · בראשית · לך לך · פירוש 6

אפשר לפרש במ"ש בעניותנו בראש דוד פ' חיי שרה דף י"ח דהיה ספק אם נשתחררה וא"ל אברהם שלהיות הגר ברשות שרה היא מוחזקת וזוכה בטענתה וז"ש שפחתך בידך ברשותך על כן עשי לה הטוב בעיניך כלומר דאלו לא היתה בידך והיתה ביד אחר אין מוציאין מידו וכמו שאמר מהר"ר תם בשו"ת תמת ישרים סי' כ"ד עיין שם באורך. ועתה אני מוסיף נפך דאפשר דהגר שמעה זה ומטעם זה ברחה לצאת מחזקת שרה ולקנות עצמה. אבל טעתה דכיון דאחר שנולד הספק בנשואיה עם אברהם אבינו עליו השלום החזיקה בה שרה ותענה שרי זכתה בה מאחר שתפסה ברשות שאמר לה אברהם הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך כמבואר בכנה"ג ח"מ סי' ד' הב"י אות כ"ה ובלקט הקמח ה' רבית בכללי התפיסה (מהרב שבות יעקב ואין עתה הש"י בידי) אות ב' ע"ש. ומשמע שם שאף אם התופס מסופק ולא ברי ליה. והכא שרה אמנו תפסה קודם שנולד הספק שהיתה משעבדת אותה אחר הנשואין קודם שתדע הגר שהיא הרה דודאי עברו איזה ימים משנשאת ואז ותרא כי הרתה ותקל גבירתה. ושרה היה בריא לה שהיא שלה ולא נשתחרר שאמרה נתתי שפחתי שהיה ברור לה שהיא שפחתה. ואחר שנולד הספק החזיקה ברשות שאמר לה אברהם הנה שפחתך בידך. ומשו"ה להחזיק אחר רשות אברהם אבינו עליו השלום שהיה בעלה של הגר וגם מי כמוהו מורה והוי כרשות ב"ד וע"ש בלקט הקמח אות י"א לכן ותענה שרי להחזיק בה אחר רשות אברהם אבינו עליו השלום גדול הדור. ובכן הגר לא עשתה כלום לברוח ולכן אמר לה המלאך אי מזה באת כלומר אם היית ברשות אחר תינח אבל כיון דשרה החזיקה ביך ברשות ובאת מאצלה לא עשית כלום ולכן אני אומר לך הגר שפחת שרי. שובי אל גבירתך והתעני רמז לה מאומרו שובי והתעני למה שהחזיקה ברשות ותענה ודוק היטב: