וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּוֹת:
קריאה במקור
פני דוד · בראשית · וישלח · פירוש 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קדמונים אחזו צער דהו"ל לקרות שם המקום בית ישראל ולעשות העיקר עיקר והטפל טפל וכאשר הוכיח משה רעיא מהימנא לבני גד ובני ראובן שהקדימו מקניהם לטפם כמו שפירש רש"י פ' מטות. ואפשר במאי דקי"ל צער בעלי חיים דאוריתא וכולי עלמא לא חיישי לעשות נחת רוח למקנה וזה דרכם להניח המקנה על פני השדה לחורב ולקרח אבל יעקב שלימא חש על צער בעלי חיים ואחרי שפתח בעיקר כי תפארת אדם לשבת בית ונשיו וטפיו ובכן ויבן לו בית נתחכם לסלק הצער מב"ח ולעשו' להם סוכות למחסה ולמסתור ומשום שהוא דבר חידוש ודקדוק פרטי לחוס על צער בע"ח נגד כל הגוים על כן קרא שם המקום סוכו' להודיע לבני אדם שצריך לחוס ולרחם על בע"ח ולא קרא המקום בית ישראל כי אין זה חידוש לבנית בתים לשבת וכל אדם כן עשו אבל דבר חידוש הוא אשר למקנהו עשה סוכות ועל כן קרא שם המקום סוכות לומר ראה זה חדש שמעו מוסר וחכמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Penei David -- Torat Emet
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01917.html
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 86f5a184fd773e1baefd1c88d9724877a80fbfa9c3f7abe40eb61bfa1573ee36