וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל־הַמְּלָאכָה־לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר:
קריאה במקור
פני דוד · שמות · ויקהל - פקודי · פירוש 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מסרה. והמלאכה לא ליום ולא ליומים והמלאכה היתה גדולה והמלאכה היתה דים. אפשר לפרש במשז"ל מה ראו נשיאים להקריב בתחילה אלא שנתעצלו במלאכת המשכן שאמרו יתנדבו ישראל בתחילה ומה שחסר נשלים ובשני בקרים הביאו הכל ונשארו הם בלא נדבה והיו הם מצטערים עד שמן השמים הביאו להם העננים אבני שהם וכו' וז"ש והמלאכה לא ליום ולא ליומים כלומר מלאכת הקרבנות לא ליום ולא ליומים ואם כן יקשה מה ראו הנשיאים למהר להתנדב קרבנות לז"א משום שהם סברו דמלאכת המשכן המלאכה היתה גדולה וישראל לא יתנדבו למחצה ואז ישלימו ותהי להפך והמלאכה היתה דיים לעשות אותה והותר ולכן ראו להתנדב בתחילה הקרבנות:
או יאמר במשז"ל דליום הדין שואלים לאדם עסקת בתורה פלפלת בחכמה ואם למד מקרא משנה וכו' עד מעשה מרכבה ושיעור קומה וישתומם האדם כי אף גדולי הדורות הללו לא יגיעו לשליש ולרביע. אמנם כתבו ז"ל דאם האדם עוסק בתורה תדיר במקום שלבו חפץ יצא י"ח וז"ש והמלאכה היתה גדולה מלאכת התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ומה נעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה נשיבנו. לז"א והמלאכה לא ליום ולא ליומים כלומר אם ישקוד על לימודו יום יום ועושה תורתו קבע ולא ליום ולא ליומים כי אם תדיר אז והמלאכה היתה דים ויוצא ידי חובתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Penei David -- Torat Emet
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01917.html
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 86f5a184fd773e1baefd1c88d9724877a80fbfa9c3f7abe40eb61bfa1573ee36