אִישׁ כִּי־יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אוֹ־הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשׁוֹ־לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה:
קריאה במקור
פני דוד · במדבר · מטות · פירוש 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איש כי ידור נדר לה' וכו'. אפשר במ"ש הר"ן פ' פותחין דנדר שהותר מקצתו הותר כלו ילפינן לה בירושלמי מדכתיב ככל היוצא מפיו יעשה דמשמע דוקא כשכלו קיים. והנה כתב רבינו ירוחם ופסקו מרן סי' רכ"ט דאין דברים אלו אמורים אלא בנודר לעצמו אבל אם נדר או נשבע לחבירו לפרעו או לעשות עמו מלאכה והתיר לו מקצתו לא הותר השאר. וכתב הרב כנה"ג שם הגה"ט או' ט' דלא אמרי' נדר שהותר מקצתו הותר כלו אלא כשהפעולו' הן שוות אבל אם אמר שבועה שאוכל תאנים ולא אוכל ענבי' הותר מקצתו לא הותר כלו ע"ש באורך וז"ש איש כי ידור נדר או השבע שבועה לאסור איסר דהיינו שהפעולות שוות כמו שאמר הרב כנה"ג וזהו לאסור איסר. וגם על נפשו כמו שאמר רבינו ירוחם דה"ד בנודר לעצמו אז הוא לא יחל כשככל היוצא וכו' דבעינן שכלו קיים אבל הותר מקצתו הותר כלו וזה במציאיות אלו שהפעולות שוות וגם הוא לעצמו ודוק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Penei David -- Torat Emet
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01917.html
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 86f5a184fd773e1baefd1c88d9724877a80fbfa9c3f7abe40eb61bfa1573ee36