פני דוד · ויקרא · אחרי מות - קדושים · פירוש 8

פירש רבינו אפרים בפי' (כתב יד) וכי תזבחו זבח שלמים כשתזבחו יצה"ר לעשות שלום ביניכם לבין אביכם שבשמים. לרצונכם לדעתכם תזבחוהו כמו שאמר יפה מרדות אחת בלבו של אדם וכו' ביום זבחיכם יאכל פירות בעה"ז וממחרת לעה"ב. והנותר אם אינו עושה תשובה. ביום השלישי דכתיב ביום הג' יקימנו באש ישרף ואשם לא תכבה. ואם האכל יאכל ביום ג' באש גהינם ישרף. פגול הוא לא ירצה גהינם כלה וכו' ואין לך פגול מזה שיהיה מדרך כף רגל הצדיקים. ואוכליו השד והמזיק עונו ישא גם הוא עתיד ליתן דין ביום הגדול עכ"ד:

ואפשר לפרש בסגנון זה וכי תזבחו היצה"ר כמו שאמר זובח תודה יכבדנני ואריב"ל כל הזובח יצרו ומתודה עליו כאלו כבדו להקב"ה בב' עולמות זהו זבח שלמים כמו שאמר בס' בנין שלמה והבאתיו בסוף ס' הקטן פתח עינים דכל מחלקת כאן בארץ רוש"ו מגיע השמימה ששם המקטרגים ג"כ עושים מלחמה וכל א' מזכיר עונות שכנגדו וכיוצא וזה נוגע לה' כי מדתו לרחם וזה צער השמים כי מדת הטוב להטיב ומפני הקטרוג ושאלת דין אינו משפיע ועצר את השמים וכשיש שלום כביכול הוי כמשים שלום למעלה כמש"ה שלום יעשה לי וזהו זבח שלמים לה' שיש לו נ"ר כביכול. לרצונכם הוא היצה"ר שהוא בעל תאוה ורצון גופני וז"ש לרצונכם שהוא היצה"ר תזבחוהו תעשו היצה"ר טוב ביום וכו' והנותר ממנו מה שנשאר מזוהמת היצר ביום הג' לעתיד ישרף כמו שאמר מהרא"ג דנשאר אל משם היצה"ר. פגול אותיות לגוף שהלך אחר הגוף נעשה פגול לא ירצה והשאר כמו שאמר הרב ז"ל ודוק היטב: