וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת־אֶת־אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף:
קריאה במקור
פני דוד · ויקרא · אמור · פירוש 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מקשים אמאי הזכיר לאביה לחוד והרי אמה בשתוף זה. ואשכחן במשלי דכתיב ובן כסיל תוגת אמו ואמאי התם כתיב אמו ולא כתיב אביו. ופירש בס' זרע בירך ח"ג על ברכות דף כ"ג ע"ב במ"ש אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחילה יולדת נקבה. ולכך בבת כהן כי תחל לזנות שהיא נוצרת מטפת אביה כתיב את אביה היא מחללת דמכחו באה ונהייתה והיה שם בך לעד דהוא הרהר ח"ו הרהור שאינו טוב ומזה נמשכה הטפה ויצא העגל הזה. אבל בבן הנוצר מטפת אמו מורה שאם הוא כסיל אמו הרהרה ולכן בן כסיל תוגת אמו כי היא הגורמת עכ"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Penei David -- Torat Emet
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01917.html
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 86f5a184fd773e1baefd1c88d9724877a80fbfa9c3f7abe40eb61bfa1573ee36