העמק דבר על בראשית · פרק 32 · פסוק 13

ואתה אמרת היטב איטיב עמך. זה הלשון לא בא בדבר ה׳ אלא כמ״ש לעיל כ״ב א׳ וכ״ד נ״א כי מה שמוכח שזהו דעתו ורצונו יה׳ זה נקרא גם דברו ואמרו. ומשמעות היטב איטיב שהטבה שלי תהא מועלת גם לאחר ותהי׳ הטבה כפולה ופי׳ יעקב היכן משמע מדבר ה׳ כך ממה שאמר לאברהם ושמתי את זרעך כחול הים זה נאמר לאברהם בשעת העקידה ונתבאר שם לפי הענין שינצחו את הקמים עליהם שלא ישטפם כמו חול הים שהושם גבול לים שלא ישטוף הארץ. והברכה שנאמר לאברהם היא כמו שנאמר ליעקב שקיבל ברכת אברהם ונכלל בזה המשל כמו דחול הים מגין על אם של החול שהיא הארץ כך יש להוכיח מזה דזרעו יגינו על אמם ג״כ. והיינו הטבה כפולה. וסיים עוד אשר לא יספר מרב. דלא נימא כי בזה אינו מוכרח דקאי על כל בניו שיצילו את אמותיהם שהרי משמעות כחול הים הוא ג״כ שהרבה יהיו נשטפים. ע״כ סיים דבברכה זו נכלל ג״כ רבוי ממש אשר לא יספר מרוב. וזה ודאי קאי על כל שבט דכולם בכלל הזרע. וא״כ כמו כן כולם יגינו על אמם. והא שנכלל בזה המשל כחול הים שהרבה יהיו נשטפים. היינו מכל שבט יהיו הרבה נשטפין ומ״מ יהיו מגינים שלא ישטפו כולו: