ויחר ליעקב. גם כאן אינו מלשון כעס. וגם קשה הלשון וירב בלבן. וירב את לבן מיבעי כמו ריבך ריב את רעך. או עם לבן. וכן אינו מובן לשון ויען יעקב. כי בכ״מ דכתיב עניה מורה שהקדימו איש בדברים כמש״כ בס׳ שמות ט״ו כ״א ובכ״מ. אלא יעקב היה סובל ושותק אלא מצטער בפ״ע על החשד שחשדהו לגנב. ולא היה מדבר עמו מאומה מרוב צער וחרון. אבל לבן רצה לכרות עמו ברית שלום וזה א״א בלי תוכחה כמבואר במ״ר פ׳ וירא כל שלום שאין עמו תוכחה כו׳ ע״כ התקוטט לבן עמו ומשכו ליעקב לריב עמו ולדבר את כל לבו מש״ה כתיב וירב בלבן ע״י פעולת לבן רב עמו:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 31 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויען יעקב. על דברי לבן:
מה פשעי. בזדון:
מה חטאתי. אפי׳ בשגגה שגם זה היה עול ואם לא נשמר הצאן יפה שהרי היה שומר שכר. וא״כ היה מקום לחשוד שאיני חושש על ממון אחרים וממילא נחשד אני גם על גניבה אבל מה זה חטאתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3