אלהי אביך. כן הוא כאשר התפללת והקרבת זבחים כדי להתברך בשפע פרנסה למעלה מדרך הטבע כמדת יצחק. אבל זה יהי׳ במצרים כאשר באמת הי׳ בתחלת בוא יעקב למצרים עלה הנילוס וחדלה גזרת הרעב לרגלו וכן בכל המשך שהיו ישראל במצרים היו מתפרנסים עם רב ועצום בהשגחה נפלאה כדאי׳ בפ׳ יוה״כ. ובב״ר שהיתה אשה שואבת חצי מים וחצי דגים ועוד הרבה. וזהו שאמר אל תירא מרדה מצרימה. כמו שביקש יוסף. אלא שסירב יעקב משום שהי׳ ירא שלא יהא נשקע זרעו בהתערבות האומה של מצרים. ורק בא״י מקום מקודש לעבודת קרבנות וגם מיוחד לחכמת התורה יותר מכל הארצות יכול להיות משומרת נקודה הישראלית לדור דור. משא״כ במצרים אינו מקום תורה ועבודה אפשר שיהא ח״ו נשקע עין ישראל. וע״ז הבטיחו ה׳ אל תירא וגו׳.
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 46 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי לגוי גדול אשימך שם. לדרשות חז״ל משמעות גוי גדול שיהיו גוי מצוין בפ״ע. ולא משוקעין במצרים. ולפי הפשט משמעות גוי בכ״מ אומה שיש לה מדינה ומלוכה בפ״ע כמ״ש כ״פ. ובמצרים נעשו מוכשרים לזה וע׳ מ״ש בס׳ דברים ל״ב ח׳:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3