מאשר שמנה לחמו. ידוע שהי׳ לזה השבט רוב שמן זיתים והי׳ משתמש הרבה להשמין לחמו. ואמר מאשר ולא אשר. לרמז שלא רק טבע חלק ארצו גרם לזה אלא שהוא בעצמו גרם לזה כדאי׳ במנחות דפ״ה ב׳. שהי׳ עשיר גדול בעצמו עוזק תחת זיתיו והוא עצמו מסקל בשדהו עד שתמה ע״ז האיש שבא לקנות שמן ממנו:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 49 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והוא יתן מעדני מלך. אע״ג שהי׳ משתמש הרבה בשמן מכ״מ הי׳ מוציא תפנוקי מלכים מזיתים בעוד שלא הגיע לשליש והוא הנקרא בגמ׳ שבת פ׳ המוציא שמן סתכת. וכ״כ הרשב״ם ומעדנים בזה את בשר הנשים וכמבואר בספר דברים בברכת משה ברוך מבנים אשר ע״ש. ומסתמא הגיע זה השמן גם לתפנוקים אחרים. והיה זה הברכה דיהיה כ״כ זיתים אצלו עד שלא הי׳ קשה עליו לעשות שמן סתכת אע״ג שהוא מאבד הזיתים והשמן שהי׳ ראוי לצאת ממנו. מכ״מ לא הי׳ חושש לכך שהי׳ לו הרבה זיתים מספיק גם לעשות שמן הרבה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3