ארדה נא. כבר נתבאר לעיל בדור הפלגה ענין ירידה כאן שהוא השפלת כבודו ית׳ להשגיח במעשי ב״א של תהו. והרי הם כקטנים שאין כבוד לאב להזדקק לשפוט מעשיו. אך כאשר עושה דבר מבהיל מוכרח הוא להזדקק ולהענישו אע״ג שאינו לכבודו. כך הי׳ ירידה לכבודו ית׳ להזדקק למעשי סדום:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 18 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואם לא. שהצעקה היה יותר מן האמת שיהיו ראויה לכליה:
אדעה. אדע מה לעשות שיהיו מחויבים כליה כמו שהיה באמת שהזמין הקב״ה את המלאכים כדי שירשיעו לעשות עמם ויגיע מזה לידי מיצוי הדין כמו שיבואר בריש פ׳ י״ט. אבל כבר נגמר הדין לכליה בשביל הזעקה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3