קריאה במקור

העמק דבר על בראשית · פרק 40 · פסוק 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כפרחת עלתה נצה. פירוש הרמב״ן כשהתחילה לפרוח תיכף עלתה נצה. ועדיין לשון עלתה נצה אינו מדויק. והכי מיבעי כפורחת הנצה. ומשום הכי ת״א אפקת לבלבין ואניצת נץ. ואם כן מפרש עלתה שעלה עָלֶיהָ פי׳ העלים וגם נצה שהנצה אבל אין מבואר לפי זה דיוק הפתרון ע״ז הפרט ונראה משמעות עלתה בעלוי מופלג. שראה שפרחי הנץ היה בעלוי יותר מהרגיל וזה היה נוגע לפתרון כאשר יבואר לפנינו:
2
הבשילו אשכלתיה ענבים. ולא בוסר אלא ענבים גמורים ראויים ליין:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3