העמק דבר על בראשית · פרק 32 · פסוק 10

אלהי וגו׳. הקדים שבח לתפלה כדאיתא בע״ז ד״ח. וכבר ביארנו בתפלת אברהם על סדום שלא הקדים שבח לתפלה היינו משום שהיה בעודנו עומד בתפלה קבועה אבל יעקב כבר התפלל מנחה. והנה נפל עליו פחד פתאום והשעה נחוצה לפי מחשבתו ע״כ התפלל מיד והקדים שבח כדין:

אלהי אבי אברהם. המיוחד להגנה כמש״כ לעיל:

ואלהי אבי יצחק. באשר עיקר תפלתו היה בשביל המחנה של עבדים ושפחות ובשביל הנשים אשר המה פרנסת האדם וזהו מדתו של יצחק:

ה׳ האמר אלי. לפני יציאתי מחרן:

ואיטיבה עמך. היינו דבר ה׳ ואהיה עמך וכמש״כ שם שעיקר הבטחה זו היתה לשמרו מעשו נגד חששת רבקה אלא משום שבלשון ואהיה עמך אינו מבואר שמירת הנשים כמש״כ בס׳ שמות ד׳ כ׳. ע״כ אמר שמשמע לו כונת ה׳ בהבטחה זו גם על הטבה מלבד שמירת גופו שע״ז כבר מובטח הוא מברכת אברהם שלא יכלה זרעו וא״כ מובטח יעקב ובניו. וע״כ באה הבטחה זו על הטבה ג״כ. אלא שלא נתבאר איכות הטבה. וראוי לדעת אשר ביאר הנביא בדבר ה׳ פועל הרבה וכמש״כ בס׳ שמות י״ט ט״ו ע״ש: