אשר היה בארץ מצרים. כבר ביארנו ע״פ משל הפרות והשבלים שלא היה שבע גדול אלא במצרים. ועדיין אינו מדוקדק למאי כתיב בארץ מצרים. ונראה דבא״י ע״כ לא גדל גם בשנה שביעית תבואה דאי גדל לא היה רעב בשמינית שהרי תבואה נאספת בסוף השנה על להבא אלא לא גדל גם בשנה שביעית משא״כ במצרים היה שבע רב בכל שבע שנים אבל יוסף היה לוקח התבואה. והירקות נאכל מש״ה בבוא השמינית לא היו ירקות שהרי המה נרקבים ותבואה נלקח לאוצר המלך. מש״ה הרגישו מיד הרעב מש״ה כתיב דשבע שני השבע לא היה כ״א במצרי׳ ולא בא״י:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 41 · פסוק 53
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3