כאשר דבר ה׳. מה שהורה בהשגחה פרטית הוא דבר ה׳ כמש״כ לעיל כ״ב ב׳ וכן ביארנו בס׳ שמות ט״ז כ״ג ובס׳ ויקרא י׳ ג׳. לשון הוא אשר דבר ה׳. וע׳ עירובין דל״ט א׳. התם מוכחא מילתא. ופי׳ מש״ה הוי שתיקותא כדבור מפורש וע״ש. והנה עלינו להתבונן למה זה נצרך להוכחות כ״כ כי היא האשה אשר הוכיח ה׳ ליצחק. הלא גם בלא הוכחות הי׳ הענין טוב ומוצלח לרבקה שתהא אשה ליצחק. ואולי באשר קשה לילך למדינה אחרת כדאי׳ בכתובות פ׳ הנושא. ונראה עוד באשר כל זיווג אינו אלא כבשי דרחמנא שכך הוא מהחלת היצירה ואם אינו מוצא זיווגו אינו עולה יפה אע״ג שלפי ראות עין אדם הוא ישר. מש״ה הנושא אשה שלא מבית אביו זה עצמו הוכחה שהוא סיבה מן השמים שיזדווגו לדעה אחת. משא״כ הנושא קרובתו מבית אביו אין הוכחה כי מה׳ היא. ע״כ ניצרך איזה הוכחה כי מה׳ היא:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 24 · פסוק 51
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3