העמק דבר על בראשית · פרק 9 · פסוק 16

והיתה הקשת בענן. שתעמוד הקשת איזה משך זמן ע״י שיהא הגשם עם זוהר השמש מעורבים אזי לא די שאינו בא למבול לשחת. אלא וראיתיה לזכר ברית עולם. שעשיתי להנהיג הטבע ולקיום העולם כמש״כ לעיל ו׳ י״ח. והיינו דכתיב בין אלהים. ולא קאמר ביני. אלא בין אלהים. וכבר ביארנו ריש פ׳ בראשית דשני משמעות יש לשם אלהים. היינו שהוא המנהיג את הטבע והוא הנזכר בכה״ת. שנית הוא הבורא את העולם ומלואה והוא שם אלהים שנזכר בפ׳ בראשית. וזהו מאמר אלהים הבורא את העולם כמש״כ לעיל ז׳ א׳. שראיתיה לזכור ברית עולם בין אלהים המנהיג ומשגיח לטוב ולברכה יתירה. ואם כי הוא הוא ית׳ ויתעלה אחד הוא ואין שני. מכ״מ כך דרך הלשון יפה. והיינו שמברכין על הקשת זוכר הברית ונאמן בבריתו. זוכר הברית הוא באופן הראשון ונאמן בבריתו באופן השני וידוע דמשמעות נאמן הוא לשלם שכר כדאי׳ בת״כ כ״פ אני ה׳ נאמן לשלם שכר. ובתענית י״א. אל אמונה כשם שמשלמין שכר כו׳ וכך ביאור הלשון ונאמן בבריתו. שבהיות הקשת בענן במשך הענן הוא לסימן ברכה לארץ כדאי׳ בתענית ח׳ שמשא דבתר מטרא מטרא :