בסוסים ובמקנה הצאן וגו׳. מבואר מן הכתוב דכל בהמות ביתיות בכלל מקנה כמו שכתוב כאן בכל מקניהם. ובס׳ שמות במכת דבר כתיב במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן. והא שפירש הכתוב כאן בסוסים ובחמורים בפ״ע ובמקנה הצאן ומקנה הבקר בפ״ע. וגם הפסיק בצאן ובקר בין סוסים לחמורים היינו משום שאין דרך מכירתם שוה. וגם אין הצורך למלוכה בשוה. הסוסים נמכרים כל סוס בפ״ע וגם אין ערך כל סוס שוה. שיש סוס מחירו הרבה ומכש״כ סוסי מצרים המובחרים כמבואר בס׳ דברים ובס׳ מלכים א׳. ויש סוס שאינו שוה הרבה. והמה נצרכים למלוכה יותר מכל בהמה כידוע. ע״כ הסוסים נישומו תחלה ואח״כ קנה הצאן ובקר. והצאן מוכשרים יותר לתועלת המלוכה בשביל הצמר ונעשה מזה בגדי החיל וכדומה. וצאן ובקר דרך להמכר ולישום כל העדר בכלל בלי דקדוק מצומצם כמה יש בהעדר כמבואר בפרש״י זבחים דע״ב א׳ שיש מוכרין העדר בלי מנין מש״ה כתיב מקנה הצאן ומקנה הבקר פי׳ העדר בכלל כמ״ש בס׳ שמות י׳ כ״ו דזהו משמעות מקנה. ואח״כ נמכרו חמורים גם המה במנין מצומצם ובמחיר כל חמור כך וכך:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 47 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3