ונראה מה יהיו חלומותיו. ע׳ פרש״י בשם המדרש. ואין הכונה שלא אמרו האחים דברים אלו כלל אלא ה״קרו הופיע. דאאל״כ דממ״נ אם שמעו האחים הב״ק וכי שוטים היו להלוך נגד דעת עליון. ואם לא שמעו מה זה מודיענו המקרא והרי כבר ידענו שהחלומות היו צודקים וכעין נבואה. אלא אין המקרא יוצא מ״פ. שיצאו הדברים מן האחים אבל לא מדעתם וה״ז כדאי׳ בב״ר פ׳ תולדת שלשה דברים המה ברשותו ש״א ושלשה אינו ברשותו ש״א. הפה וידים ורגלים ברשותו ש״א כו׳ וכשאין אדם זוכה ניטלין ממנו ונעשין שלא ברשותו כך יצא מפיהם דברים שמראין להם לראות מה יהיו חלומותיו וה״ז כמו ב״ק. אבל המה לא שמו לב לדבר. וכך גזרה ההשגחה להשיב חכמתם אחור מבלי הבין מה שמדברים. אמנם בא הכתוב ללמדנו דעת שיש לאדם לשים לב על מוצא שפתיו שלא ברצונו ודעתו:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 37 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3