ויקן יוסף את כל אדמת וגו׳. כבר כ׳ הרמב״ן שלא קנה אותם. ויבואר לפנינו דיוק הכתוב בזה. והטעם הוא שכך הי׳ רואה טובת המלוכה כי אם היו עבדי המלוכה הרי מוטל על המלוכה לדאוג לפרנסם אפי׳ לא יהיו עמלים לפיהם כ״כ. משא״כ עתה כל א׳ ראה עמל לפיהו. וגם לטובת ישראל לא הי׳ נצרך אלא להעבירם מאחוזתם כדי שיהי׳ בידו לפנות ארץ גושן בלי שום עולה. אבל האנשים טוב הי׳ לפני ישראל במה שהיו בני חורין. ואם הי׳ מי חפץ לקנות עבד הי׳ משיג בנקל ממה שהי׳ נצרך לקנות מאוצר המלוכה. משא״כ שדות לא קנו ישראל בכל ארץ מצרים שהרי לא ישבו כ״א בגושן ופי׳ הכתוב כל הענין ללמדנו דעת כמה השתדלה ההשגחה העליונה לפנות הענינים לפני ישראל בבואם למצרים:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 47 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל אדמת מצרים. בכלל אדמה גם חצרות שאינם לזריעה כ״ז נמכר לפרעה. ופי׳ הטעם.
כי מכרו מצרים איש שדהו. שדות של זריעה כבר נמכר ע״כ מכרו עתה גם אדמתם. ובזה.
ותהי הארץ לפרעה. כל הארץ שבכלל׳ גם השדות גם החצרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3