כי יש שבר. היינו תבואה דירקות וש״ד אשר המון העם יכולים לאכול היה בא״י. אבל יעקב ובניו לא היו יכולים לחיות בכך:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 42 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונחיה ולא נמות. כבר ביארנו כ״פ דשורש חי משמעו כ״פ חיים ולא מות. וכ״פ חיים שמחים בלי עצבון ושפלות. ומובן לפי הענין. וכאשר היה לעולם ביתו של יעקב מתפרנס ברוחה והיה אפשר להבין שאמר יעקב להביא תבואה כדי שיהא ריוח בביתו כמו שהמה רגילים. ע״כ פירש יעקב דזה א״א דאסור להתעדן בשעת רעבון והמדינה בצער. אלא עכ״פ נחיה ולא נמות כפי הרגילות שלנו שא״א לחיות בלי לחם ובר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3