ואיה. הוא״ו נוספת כפרש״י. והטעם ע״ז הוא סיבת ענה דבל״ס ענה אחד הוא. ואהליבמה יוכיח. ולא כרמב״ן. שכ׳ שכן דרך לכתוב כמו ואת דינה בתו דא״כ הי׳ לכתוב ואהליבמה בתו אלא בא הכתוב להודיע שהיא אהליבמה בת ענה שנזכרה לעיל בת ענה בת צבעון. ולפי הפשט לא הי׳ לצבעון בן ולקח לו את ענה אחיו לבן ואח״כ נולד לו איה מש״ה כתיב איה קודם שהוא בנו העיקר אבל ענה הי׳ גדול וקודם לו. מש״ה כתיב ואיה ללמד שהוא שני לענה:
קריאה במקור
העמק דבר על בראשית · פרק 36 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: e956484e70d96cbe92b909619494086f62b03e7ec5410ba50c91da8b6fd56fe3