ויגש אליו יהודה. ירושלמי וקריב לותיה יהודה תקיף ומתגבר כאריה ואמר בבעו רבוני הא בזמנא קדמייתא כד אתינא את אמרת לן מן קדם ה' אנא דחיל והאידנא את אמרת לן מן קדם פרעה רשיעא אנא דחיל לא אדכר לך ולא אשתמודע דעבדו תרי אחי שמעון ולוי בקרתא דחמור אבוהי דשכם כד עלו בגווה וקטלו כל דכורא בדיל דינה אחתין דליתא במנין דשבטייא ודלית לה חלק בפלוגת ארעא ואנא בחילי תקיף מתרויהון חי ה' אם אשלף חרבי לא אותיבנה לתייקא עד דאיקטול כל מיצראי בך אנא מתחיל ובפרעה רבך אנא מסיים:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · בראשית · פרק 44 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואל יחר אפך בעבדך. מכאן שרצה לדבר קשות. ויש במדרש יהודה שאל לאחיו כמה שווקים יש במצרים אמרו לו י"ב. א"ל אקח הג' וכל אחד מכם יקח אחד. ועוד אמר שיוציא מפיו אש לשרפו. א"ל יוסף אש של תמר יכסנו. ויש במדרש כשבקש יהודה לכעוס חגרו אחיו כלי מלחמתם להראות גבורתם למצרים כדי שייראו מהם ובעטו בארץ ועשו אותה תלמים. יהודה אמר ארים קולי ואוביש כל נהרי מצרים. ראובן אמר ארים שתי זרועותי ואוציא נשימת אזניהם. שמעון אמר אשימנה כשכם. לוי אמר אחריבנה כסדום. גד אמר אחריב כל בניינם. כיון שראה יוסף שכעס יהודה כי היו שתי שערות עומדות על לבו וכשכועס בוקעות דרך בגדיו והורג כל שמגיע בהם. התחיל כמו כן יוסף להראות כחו. והיה שם אבן אחת של שיש ובעט בה ועשה אותה גל של צבורים. כיון שראה יהודה כך אמר ודאי הוא גבור כמוני נתן ידו לשלוף חרבו להרוג יוסף ולא יכול אמר ודאי זה האיש ירא שמים מיד התחיל לדבר רכות ואמר בי אדני מי שלוקח עבד מן השוק ומוצאו גנב מחזירו ומוציאו מביתו וזה נמצא גנב ואתה מבקשו לעבדך אין זה כי אם עלילת דברים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a