וביום השמיני ימול בשר ערלתו. וא"ת למה צוה המקום מילה לח' ימים. היה לו למולו מיום ראשון כדי שלא ימות ערל. י"ל לפי שאז כולם שמחים בדבר האב והאם יחד דקי"ל האם טמאה ז' ימים לזכר וטובלת בערב. עוד י"ל משל למלך שבא אוהבו לראותו צוה המלך להכין סעודה גדולה לכבוד אוהבו זימן אוהביו לכבדו. כשבא אותו אוהב לאכול א"ל המלך עדיין אני ממתין מטרוניתא אחת שאין כיופיה בכל העולם ורוצה אני שתראוה קודם שתאכלו. כמו כן כשנולד הבן אמר הקב"ה אינני רוצה שימולו אותו עד שיראה שבת והיינו המטרוניתא ובח' ימים יש שבת א' כיוצא בו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' אמר הקב"ה לאחר שיראה שבת ירצה לפני:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · ויקרא · פרק 12 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a