כלאם. כי נביאי שקר הם. שלא נאמר לך שתשרה שכינה כי אם על אותם שנאספים לאהל מועד והם נשארו במחנה. ועוד לא אמר כי אם ע' והם ע"ב ומשה ענהו המקנא אתה לי וכו' הקב"ה אמר ואצלתי מן הרוח אשר עליך ומן רוחי לא יתנבאו כי אם ע'. אבל מן רוחו של הקב"ה מי יתן שיהי כל עם ה' נביאים ואלדד ומידד אינם מתנבאים מן רוחי כי אם מרוחו של מקום. מקשים העולם למה כתב ואצלתי מן הרוח אשר עליך. למה נתן הקב"ה מרוחו של משה יתן להם מרוח שלו. ומתרצינן דהפשט ה"ק כלומר ואצלתי מן הרוח אשר לך ונתתי לך להיות סבלן שיהיו סבלנין כמותך ולעולם ברוח ששם הקב"ה עליהם אינו אלא מרוחו של הקב"ה אלא שהיה רוח מסבלנות בהם כרוחו של משה:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · במדבר · פרק 11 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a