ויוגד למלך מצרים כי ברח העם. כ"י בר"ח בגימ' עמ"לק: פ"ה איקטורין שלח עמהם והם עמלקים וכשהגיעו ג' ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינם חוזרים למצרים באו והגידו לפרעה ביום הרביעי בה' ובו' רדפו אחריהם. וא"ת היאך הלכו האיקטורין ביום אחד מה שהלכו ישראל בג' ימים. יש לומר דיחידים הולכים יותר במהירות משיירות גדולות. ומיהו לפי רש"י שפי' לעיל וישובו לאחוריהם לצד מצרים היו קרבים כל יום הג'. היאך ידעו האיקטורין שדעתם היה לברוח והלא היו חוזרים למצרים. ועד קשה כיון שהיו קרבים למצרים כל יום ג' א"כ בכל יום ג' לא נתרחקו ממצרים כי אם מהלך יום אחד. ולמה הוצרכו הרודפים לרדוף אחריהם שני ימים חמישי וששי ביום אחד יכולים להשיגם. וי"ל שלא היו חוזרין ממש על עקבם דרך ישר לשוב למצרים אלא מצדדים היו ארץ מצרים. ומתוך כך הבינו האיקטורין שמה שהיו קרבים לצד מצרים לא היה מפני שדעתם לשוב. אלא מתוך שהיו תועים. והשתא ניחא שפיר שהוצרכו לרדוף ב' ימים. וי"מ ברח כמו בריח שהיה המדבר מכאן והים מכאן. ולכך אמר פרעה נבוכים הם. וא"ת היאך לא חזרו. והלא אמר משה דרך שלשת ימים נלך במדבר. י"ל שנתן להם פרעה רשות ללכת מכל וכל שהרי שחררם כדפי' לעיל בפרשת בא:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a