את שני בני תמית. ח"ו שדיבר ראובן שטות גדול כזה אלא כך אמר לאביו אם לא אשיבנו אליך נתחייבתי שימותו בני בשבילך כלומר בעון שאעשה עמך. וי"א תמית לשון עוני ועני חשוב כמת שאמר ראובן לא תתן להם נחלת הארץ אם לא אביאנו אליך והיינו דכתיב יחי ראובן ואל ימות שיהיה נחלת בניו גדולה משאר השבטים. ודוק ותמצא בחלוקת הארץ שעשה יהושע שחלק בני ראובן מרובה משל אחרים:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · בראשית · פרק 42 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a