ויחנו באובות. בצלמון ופונון שבין הר ההר ואובות ושם היתה מכת נחשים ומשם באו אחר המכה באובות. ועל שם שנעשו שם אויבים למקום נקרא אובות:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · במדבר · פרק 21 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעיי העברים. שהיו מלאים עברה. משם נסעו מעיי העברים ויחנו בנחל זרד. ובפרש' מסעי אומר שמעיי העברים באו לדיבון גד. ולשם אומר שם המקומות. וכאן אומר שם הנהרות לפי שרוצה לבא אל הבאר. עיי כמו איי. נחל זרד שלא היה אלא מלא זרת ולא יוכלו לעברו אלא לשלשים ושמונה שנה כדכתיב והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמונה שנה. בעבר ארנון. שם נהר. והם חנו מעבר הנהר לצד הארץ. כי היו מקיפים ארץ מואב. לפי שלא נתנם לעבור בעריו כי אם בגבולו כדכתיב וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. ובאו ממזרח שמש אל ארץ מואב שעברו מזרחה של ארץ מואב והניחו ארץ מואב לצד מערב ועברו בארץ מעבר ארנון לצד ארץ סיחון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a