כי לא חמץ כי גורשו ממצרים. משמע הא אם לא גורשו היה בצקם מחמיץ. תימא וכי לא היו אוכלין מצה והלא הוזהרו מכבר. י"ל למאן דאמר פסח לא היה כי אם יום אחד ניחא. אלא למ"ד כל ז' נצטוו לאכול מצה. מאי כי גורשו. י"ל דסרס המקרא ודרשהו. ויאפו את הבצק עוגות מצות כי לא חמץ וגם צדה לא עשו להם כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה לבקש צדה. עוד י"ל דקאי אויאפו. כלומר לכך אפו את המצות כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה עד אחר אפייתה וגם צדה לא עשו להם:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a