קריאה במקור

הדר זקנים על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 35

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
לי נקם ושלם. עלי לעשות נקמה מהם ועלי לשלם תשלומי רע. ושלם הוא שם דבר:
2
לעת תמוט רגלם. כשיגיע העת לשלם הפורענות. כי קרוב יום אידם ומזומן בידי להביאו. וחש עתידות למו. פורעניות העתידות לבוא עליהם בעתם אחיש אותם ומתי יהיה זה כשידין הקב"ה את עמו ויקח נקמתו מהם. ויתנחם בנקמתו של עבדיו במה שהרגיזו לפניו. ואפס עצור ועזוב. עצור כמו לא עצרו כח. ועזוב שאין לו מי יסייעהו. ואמר האויב אי אלהימו שהיו עובדים בזמן שבהמ"ק. יקומו ויעזרוכם נגד כל אלהות שלכם שעבדתם ואני או' אתם אומרים אי אלהימו ראו עתה כי אני אני הוא אלהימו ואראה להם גבורתי. ומה שאתם משתפים אותי לשאר אלהות שעבדו אין אלהים עמדי אלא אני. אני אמית ואחיה. אם המיתים אחיים. ואם מחצתים ארפאם כנגד שאמרתי יקומו ויעזרוכם. כלו' אין יכול לעזור אני אעזרם אבל אתם אין מידי מציל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Livorno, 1840
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a