ולא יאכל את בשרו. לפי הפשט אפי' לגר אפי' לכלבים שאסור בהנאה. ובעל השור נקי. לפי הפשט לפי שבמועד וגם בעליו יומת. דין מיתה עליו שלא שמרו והיה יודע בו שהוא נגחן. אך לפי שלא עשה בידים יכולים ב"ד לתת עליו כופר. הקשה רבינו ברוך למ"ד שוורים לאו בחזקת שימור קיימן. ובדין הוא דלישלם כוליה. ורחמנא הוא דחס עליה למה לא חס עליו על נזקיו בשן ורגל שחייב לשלם נזק שלם. ותירץ דחייסא אחרת יש שהן פטורין ברשות הרבים ואינן חייבים כי אם ברשות הנזק. כדכתיב ובער בשדה אחר:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a