כל אלמנה ויתום. מאחר שהתחיל לדבר בענוים נקט אלו:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם ענה תענה אותו. מילתא באפי נפשה היא. כלומר אם רוצה לענותך תענה אותו ואז תתענה:
כי אם צעוק יצעק אלי. יש לפרש כי זה לשון דילמא. וה"ק שמא אם ראוי הוא ויצעק אלי שמוע אשמע צעקתו. ואם אינו ראוי לא אשמע צעקתו:
שמוע אשמע צעקתו. פ"ה גיזם ולא פי' עונשם והוי כמו לכן כל הורג קין. וא"ת והלא פירש העונש דבתריה דכתיב וחרה אפי בכם. י"ל דהיינו כי צעק אל הקב"ה אבל כי לא צעק אל הקב"ה מן הענוי לא פי' מה דינו. והשתא הוי דומיא דכל הורג קין:
נשיכם אלמנות. פי' אינו ר"ל אלמנות שמתו בעליהן ממש אלא קללה אחרת היא. ומה היא הקללה שילכו בעליהן בארץ מרחק. ולכך קרי להן אלמנות שלא יהא להם עדים שיוכלו להנשא וישבו עגונות ובניכם יתומים שלא יוכלו לירד בנכסי אביהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a