וסמכו כל השומעים. למה נשתנה מיתה זו להיות בסמיכה יותר מכל שאר חייבי מיתות. י"ל לפי שבשעת גמר דין היו אומרים ב"ד לא' מן העדים אמור בפי' מה ששמעת. וזה היה ברכת השם ולכך סומכים ידיהם על המקלל. לומר עון זה שאנחנו עושים להזכיר את השם יהי על ראשך כי אתה גרמת לנו וכן מפורש בת"כ שסומכין ידיהם עליו ואומרין לו דמך בראשך שאתה גרמת לנו:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · ויקרא · פרק 24 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a