ויחל משה. הרבה בתפלה עד שאחזהו חולי. למה ה' יחרה אפך בעמך כלום גבור מתקנא אלא בגבור. אתה מוציא ומוריד טללים והוא מוציא גללים. משל למלך שיש לו אשה אחת וזנתה תחתיו. ומצאה עם הבועל חשב המלך לשרפם. עד שבא אצלו יועץ שלו וא"ל אדוני המלך למה אתה כועס כל כך עליה. הלא בניה שיצאו ממנה יעשו מלחמותיך ויצאו ויבאו לפניך במלחמה. א"ל המלך שוטה עקרה היא ואינה ראויה להוליד בנים אמר לו אם כן למה אתה כועס עליה כיון שאינה ראויה לילד לא יהיה לך ממזרים. כך אמר משה לפני הקב"ה למה אתה כועס על עמך בעבור מעשה העגל הוא יסייעך להוריד טללים וגשמים. א"ל הקב"ה למשה טועה אתה וכי סבור אתה שיש בו ממשות. א"ל משה וכי מאחר שאין בו לא כח ולא ממשות למה יחלה אפך בהם כלום גבור מתקנא אלא בגבור כמוהו:
קריאה במקור
הדר זקנים על התורה · שמות · פרק 32 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
להרוג אותם בהרים. ולא בגבעות בתמיה אלא נקט הרים לפי שדרכו לעשות כן. שהרי במתן תורה כתיב ויתיצבו בתחתית ההר. שכפה עליהם ההר כגיגית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Livorno, 1840
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001091900/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b30b7f5b3ed4c0a7283f6ef0b918ca45f6ec75edbed4d4a00a24bbea693efe0a